חטיפת ילדים – כשהורה מחליט לחטוף את הילד

כשאנחנו חושבים על חטיפת ילדים, אז סביר להניח שהדבר הראשון שעולה לנו בראש זו חטיפה שמתבצעת על ידי פדופיל, חטיפה שמתבצעת על ידי גורם פלילי לצורך דרישת כופר, חטיפה שמתבצעת מסיבות כלכליות, מסיבות ביטחוניות וכדומה. אך הנושא של חטיפת ילדים שכיח יותר במקרים של תהליכי גירושין.

על פניו זה נשמע מוזר ואפילו מבהיל, אך לא פעם במקרה בו הורים נמצאים בתהליכי גירושין, הם בוחרים לנקוט בצעד קיצוני וחוטפים את ילדיהם על מנת שההורה השני לא יראה אותם, על מנת שהם יישארו אצלם והצד השני לא יקבל עליהם משמורת. בשביל להבין את המשמעות ואת הרעיון של חטיפת ילדים, צריך להבין תחילה מה זאת אומרת ריב על משמורת ילדים.

תהליך גירושין כולל בתוכו מספר שלבים. אחד השלבים המהותיים ביותר הוא ריב על משמורת ילדים בין ההורים, קרי, איפה הילד יגדל. על פי החוק (בישראל), עד גיל שש הילד אמור להיות עם אימו, כאשר יש הסכמה ביניהם כמה פעמים בשבוע האב זכאי לראות את הילד, וכן כמה פעמים בסופי שבוע הוא ישן אצל האב וכמה פעמים אצל האם. כשהילד מגיע לגיל שש או אם הילדים מעל גיל זה, אז מחליטים איפה וכיצד הילד יגדל. בדרך כלל הנטייה היא שהילד יהיה אצל האם, והאב יזכה לראות אותו בהתאם להסכמים ביניהם.

איך מגיעים למצב של חטיפת ילדים

לצערנו, לא פעם ההורים מתקשים להגיע להסכמים ביניהם או שהם מגיעים אך לא מוכנים לקיים אותם. לא פעם זה מוביל לכך שאחד ההורים חוטף את הילד ואפילו יוצא איתו את הארץ במטרה לא לחזור. זה קורה למשל, אם הוא חש שהילד נמצא בסכנה, אם הוא מתנגד לדרך בה ההורה השני מגדל אותו, או מכל סיבה אחרת.

במקרה כזה, ניתן לפעול בחסות אמנת האג עליה מדינת ישראל חתומה ואותה היא אישררה, אמנה שבין היתר מחייבת את המדינה לפעול להחזיר את הילד להורה שנמצא בשטחה, במידה והוא אכן נחטף. צריך לציין, שהמדינה אליה נחטף הילד מחויבת על פי האמנה לפעול להחזיר אותו לישראל.