אמנת האג – מה זה אומר בעצם?

אמנת האג, היא אחת האמנות הבינלאומיות החשובות והמשמעותיות ביותר. מדובר על אמנה שנחתמה על ידי מדינות שונות בשנת 1980 והיא עוסקת בהסכמה של אותן מדינות להחזיר ילדים חטופים להוריהם. צריך להדגיש, האמנה עוסקת בהיבט האזרחי של חטיפת ילדים ולא בהיבטים אחרים בהכרח.

האמנה למעשה נאבקת מול מצב בו ילד נלקח מהוריו או מהאחראים עליו (אפוטרופוסים) ומועבר למדינה אחרת ללא אישורם. מצב זה מוכר לנו במיוחד בקרב הורים אשר נמצאים בקרב משמורת על הילדים. הרבה פעמים ההורים בוחרים לקחת את הילד למדינה אחרת, על מנת שלא להשאיר אותו בידיי הצד השני, לעיתים הם מחליטים לברוח איתו ולעיתים הם מוציאים אותו מהארץ שלו בהסכמה, אך אינם מחזירים אותו כמובטח.

מאחר ותהליכי גירושין הם שונים בכל מדינה ומדינה, ומן הסתם הם נערכים באופן מקומי על פי כללי אותה מדינה, אזי שהיה צורך לייצר אמנה בינלאומית מוסכמת שתגבר על כל החוקים המדינתיים השונים ותכיל הסכמה של מדינות אשר חתמו עליה, חלקן גם אישררו אותה (כלומר הפכו אותה לחוק או לכזו שגוברת על החוק המקומית), חלקן אישררו את האמנה אך היא לא נכנסה לתוקף בשטחן.

צריך לציין, ישראל אימצה את האמנה בשנת 1991, ומי שאחראי מטעמה על נושא זה, זו המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות.

מתי יש חריגים בעניין

על פניו הנושא של חטיפות ילדים אמור להיות מוסכם, אך האמנה גם קובעת חריגים מסוימים, ספציפיים בעניין. למשל, אם מוכח שהחזרת הילד למדינה בה הוא חי, תסכן אותו, בין אם זה בגלל המצב במדינה ובין אם זה בגלל הנזק הפיזי או הפסיכולוגי שהוא עלול להתמודד איתו במקרה כזה, כולל מצד ההורה שמבקש אותו חזרה.

כמו כן, האמנה קובעת סייגים במקרה והילד איננו מעוניין לחזור ומבטא רצון חופשי להישאר עם ההורה שלכאורה חטף אותו.